תנ"ך על הפרק - ויקרא ג - טור הארוך

תנ"ך על הפרק

ויקרא ג

93 / 929
היום

הפרק

פָּרָשַׁת קָרְבַּן שְׁלָמִים

וְאִם־זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים קָרְבָּנ֑וֹ אִ֤ם מִן־הַבָּקָר֙ ה֣וּא מַקְרִ֔יב אִם־זָכָר֙ אִם־נְקֵבָ֔ה תָּמִ֥ים יַקְרִיבֶ֖נּוּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃וְסָמַ֤ךְ יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ קָרְבָּנ֔וֹ וּשְׁחָט֕וֹ פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְזָרְק֡וּ בְּנֵי֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֲנִ֧ים אֶת־הַדָּ֛ם עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃וְהִקְרִיב֙ מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִ֔ים אִשֶּׁ֖ה לַיהוָ֑ה אֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָי֖וֹת יְסִירֶֽנָּה׃וְהִקְטִ֨ירוּ אֹת֤וֹ בְנֵֽי־אַהֲרֹן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עַל־הָ֣עֹלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עַל־הָעֵצִ֖ים אֲשֶׁ֣ר עַל־הָאֵ֑שׁ אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהוָֽה׃וְאִם־מִן־הַצֹּ֧אן קָרְבָּנ֛וֹ לְזֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַיהוָ֑ה זָכָר֙ א֣וֹ נְקֵבָ֔ה תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶֽנּוּ׃אִם־כֶּ֥שֶׂב הֽוּא־מַקְרִ֖יב אֶת־קָרְבָּנ֑וֹ וְהִקְרִ֥יב אֹת֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃וְסָמַ֤ךְ אֶת־יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ קָרְבָּנ֔וֹ וְשָׁחַ֣ט אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְ֠זָרְקוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֧ן אֶת־דָּמ֛וֹ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃וְהִקְרִ֨יב מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ אִשֶּׁ֣ה לַיהוָה֒ חֶלְבּוֹ֙ הָאַלְיָ֣ה תְמִימָ֔ה לְעֻמַּ֥ת הֶעָצֶ֖ה יְסִירֶ֑נָּה וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָיֹ֖ת יְסִירֶֽנָּה׃וְהִקְטִיר֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן הַמִּזְבֵּ֑חָה לֶ֥חֶם אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃וְאִ֥ם עֵ֖ז קָרְבָּנ֑וֹ וְהִקְרִיב֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃וְסָמַ֤ךְ אֶת־יָדוֹ֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ וְשָׁחַ֣ט אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְ֠זָרְקוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֧ן אֶת־דָּמ֛וֹ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃וְהִקְרִ֤יב מִמֶּ֙נּוּ֙ קָרְבָּנ֔וֹ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָ֑ה אֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָיֹ֖ת יְסִירֶֽנָּה׃וְהִקְטִירָ֥ם הַכֹּהֵ֖ן הַמִּזְבֵּ֑חָה לֶ֤חֶם אִשֶּׁה֙ לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ כָּל־חֵ֖לֶב לַיהוָֽה׃חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם כָּל־חֵ֥לֶב וְכָל־דָּ֖ם לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
וזרקו בני אהרן את הדם. כתיב בבן בקר ובצאן וזרקו את דמו לפי שדם האדם דומה לדם העזים דכתיב וישחטו שעיר עזים שמעלה עליו הכתוב כאלו הקריבו דמו: זכר או נקבה. כתיב בצאן. ובבן בקר כתיב אם זכר אם נקבה לפי שצריך או לרבות פלגס גבי צאן אבל מאם לא יהי' יכול לרבות: אם כשב הוא מקריב. כשב הוא גדול כמו והכשבים הפריד יעקב וכבש הוא קטן עגל הוא גדול בן בקר פחות ממנו וצריך עדיין לאמו פר בן בקר יותר מבן שנה אבל אין בשום מקום בן כבש לפי שאינו מתעבר תוך שנתו: חלבו האליה תמימה. כתב הרמב"ן חלב בלשון הקודש השומן הנפרד שאינו נדבק עם הבשר כי השומן המתערב עם הבשר ואינו נפרד נקרא שומן כענין שנאמר וישמן ישורון השמן לב העם הזה והנה אין באליה חלב כלל אבל יש בה שומן שאינו נפרד כמו שיש בכל נתח טוב ירך וכתף ואם כן כשאמר הכתוב כל חלב וכל דם לא תאכלו אין חלב שעל גבי האליה בכלל כי אינו חלב לא בשמו ולא בטבעו ואם היה שומן בכלל חלב היה כל שומן שבבהמה אסור כגון בכתפים ובצדדין והאליה כי הכתוב לא אמר כל חלב אשר יקריבו לה' לא תאכלו אלא אמר כל בהמה אשר תקריבו ממנה על המזבח אסר כל חלב שבה ולא יתכן שנאמר שאסר כל מה שיקריב מן הבהמה שא"כ יהיו הכליות ויותרת הכבד אסורין אלא כל שנקרא חלב אסרו אפי' אם אינו קרב כגון חלב שעל הטחול ושאינו חלב התירו אפי' אם הוא קרב כגון הכליות ויותרת הכבד והאליה וכן כתיב במלואים ולקחת מן האיל החלב והאליה כי האליה אינה חלב והכתוב שאומר חלבו האליה תמימה פי' שיקריב ממנו חלבו באליה תמימה כי כאשר יסיר האליה תמימה עד העצה יסיר עמה חלב רב אשר הוא מחובר בה מצד הפנימי. ויתכן עוד לפרש כמו שאמר בפסוק האחר ואת כל חלבו יסיר ממנו את האליה אף כאן אמר והקריב מזבח השלמים אשה לה' חלבו כולל תחלה שיקריב כל חלבו ואחרי כן פרט והזכיר כל מה שיקריב ממנו ואין כל הנפרטים חלב כי שתי הכליות והיותרת על הכבד אינו בכלל חלב ואף האליה אינה בכלל כל חלבו אלא אמר שיקריב מזבח השלמים כל חלבו ואחר כן פרט כל הקרבים אשר הן חלב ואשר אינו חלב: ואם עז קרבנו. פי' הרמב"ן הזכיר המין פי' אם ממין עז קרבנו וכולל זכר ונקבה ועל דעתי לא יקפיד לשון הקדש בשם הבהמות כי ברובם שם אחד לזכר ולנקבה כגמל וחמור ושפן וארנבת וחזיר וגם במינין שיש להם שמות לזכר ולנקבה כגון שור פרה תיש עז כבש כשבה לא הקפיד להזכיר הנקבה כגון שור או שה אותו ואת בנו אע"ג דלא איירי אלא בנקבה למאן דאמר אין חוששין לזרע האב לא אמר פרה וכשבה וכן מן העזים זכר תמים יקריבנו פירושו מן התיישים וכן ואם עז קרבנו פי' וממין עז או זכר או נקבה:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך